כיצד שופטים מחליטים? עיונים אמפיריים בפסיקת בית המשפט העליון

ספרו של פרופ' דוד גליקסברג מציע פרספקטיבה תיאורטית מעמיקה על תהליכי קבלת ההחלטות השיפוטיות, תוך התמקדות עיונית שיטתית במודלים המרכזיים שמעצבים ומשפיעים על ההכרעות, כשאותן תאוריות לא מקבלות ביטוין עלי פסק דין ברוב הגלוי לעין. בחרתי להתמקד בחלק העיוני של הספר בסקירתי שלהלן, כשהניתוח של הכותב בהקשר זה מכיל מבנה לוגי רב-שכבתי: הוא פותח במודל החוק ומתארו כגישה פורמליסטית היסטורית, המתמקדת ב"לשון החוק, היסטוריה חקיקתית, כוונת המחוקק והתקדימים",⁵⁶ וכן מדגיש את תפקיד השופט בגישה זו כ"מתמטיקאי" המכמת עובדות.⁵⁷ בהמשך מאתגר זאת הכותב במודל העמדה, הגורס כי "האידאולוגיה היא הגורם היחיד המשפיע על ההחלטה השיפוטית"⁵⁸ בה משולבות גם תובנות ממדעי הפסיכולוגיה. הניתוח של הכותב שיטתי, כשבפרק הרביעי הוא מרחיב את היריעה למודלים נאו-מוסדיים, הרואים בבית המשפט מוסד פוליטי שמושפע ממבנה ארגוני ותרבות קבלת החלטות.⁵⁹ לשיטתו של הכותב אך בצירוף שלושת המודלים, מודל החוק, העמדה וכן המודל הנאו-מוסדי נוצר מבנה תלת-מודלי שיש בכוחו להסביר את המעשה השיפוטי עלי פסק דין או הכרעה.⁶⁰¶

מבחינה היסטורית, נקודת המוצא היא מודל החוק. כשמודל זה בבדידותו, לא העניק מענה ראוי לסוגיות השונות של העשייה השיפוטית, ועל רקע זה צמח מודל העמדה שביטוי המובהק מצוי בגישה הריאליסטית למשפט. ואולם גם צירוף של מודל העמדה לא העלה מזור הולם לקשיי הבנתה של העשייה השיפוטית. מחקרים רבים הוכיחו כי מודל העמדה מתקשה להסביר את כל הספקטרום של העשייה השיפוטית, ובקשיים אלה של מודל העמדה טמונות הורתו ולידתו של המודל הנאו-מוסדי.⁶¹ העתקה זו של חלק ממודל החוק לתוך המודל הנאו-מוסדי יצרה זירת שיח הנשלטת במידה רבה על ידי דיסציפלינות חוץ-משפטיות, ובמרכזן מדעי המדינה:⁶²¶

"...השופטים אינם שחקנים אינדיווידואליים הפועלים בריק מוסדי, כך שהם מושפעים רק מעמדותיהם או מתפיסתם הפורמליסטית ביחס לחוק. בפועל השופטים מצויים בתוך מרחב מוסדי (הכולל, בין היתר, את הפסיפס של מוסדות השלטון השונים) אשר משפיע במידה רבה על ההכרעה השיפוטית..."⁶³

¶

מכאן ובהתאם להסבר האמור מבהיר הכותב כי קיימת התנגשות מתמדת ויחסי גומלין בין כל העמדות כך שרק בצירופן ניתן להבחין בדברים הסמויים עלי פסק דין.¶

הספר חשוב ומומלץ לקריאה, זאת מבלי להזכיר גם את הניתוח האמפירי המרשים, שיכול ויעניק כלים רבים בידי השופטים בהתמודדות עם נטרול הטיות מובנות בפסיקותיהם, בידי עורכי הדין בניתוח פסקי דין וכן בידי חוקרים.¶